עוד הקדמה למוהרח"ו זלה"ה אני הכותב משביע בשמו הגדול ית' לכל מי שיפלו הקונרטסים אלו לידו שיקרא הקדמה זאת ואם אותה נפשו לבוא בחדרת החכמה זאת יקבל עליו לגמור ולקיים כל מה שאכתוב ויעיד עליו יוצר בראשית שלא יבוא אליו היזק בגופו ונפשו ובכל אשר לו ולא לאחרים תחת רודפו טוב והבא לטהר ולקרב ראשית הכל יראת ה' להשיג יראת העונש כי יראת הרוממו' שהוא יראה הפנימית לא ישיגוהו רק מתוך גדלות החכמה ועיקר מגמתו בידיעה הזה יהי' לבער קוצים מן הכרם כי לכן נקראים העוסקים בחכמה הזאת מחצדי חקלא ובודאי שיתעוררו הקליפות נגדו לפתותו ולהחטיאו לכן יזהר שלא לבוא לידי חטא אפי' שוגג שלא יהיה להם שייכות בו לכן צריך ליזהר מהקלות כי הקב"ה מדרדק עם הצדיקים כחוט השערה לכן צריך לפרוש עצמו מבשר ויין כל ימות השבוע וצריך הזהרת סור מרע ועשה טוב ובקש שלום בקש שלום צריך להיות רודף שלום ולא להקפיד בביתו על דבר קטן וגדול וכ"ש שלא יכעוס ח"ו:
וצריך להתרחק בתכלית הריחוק סור מרע:
א ליזהר בכל דקדוקי מצות ואפי' בדברי חכמים שהם בכלל לא תסור:
ב לתקן המעוות קודם שיבא לעוה"ב:
ג יזהר מהכעס אפי' בשעה שמוכיח את בניו לא יכעוס כלל ועיקר:
ד גם צריך ליזהר מהגאוה ובפרט בענין הלכה כי גדול כחה והגאוה בזה עון פלילי:
ה בכל צער שיבא לו יפשפש במעשיו וישוב אל ה':
ו גם יטבול בעת הצורך לו:
ז גם יקדש א"ע בתשמיש המטה שלא יהנה:
ח שלא יעבור כל לילה ויחשוב בכל לילה מה שעשה ביום ויתודה:
ט גם ימעט בעסקיו ואם אין לו פרנסה כי אם ע"י משא ומתן יכין יום ג' ויום ד' מחצי היום ואילך ובכונה שהוא לעבודת קונו:
י כל דבור שאינו של מצוה והכרחי יהיה זהיר ממנו ואפי' דבר מצוה ימנע בשעת התפלה:
ועשה טוב:
א לקום בחצי הלילה ולעשות הסדר בשק ואפר ובכי גדול ובכונה כל אשר יוציא בשפתיו. ואח"כ יעסוק בתורה כל זמן שיוכל להיות בלי שינה ובלבד שחצי שעה קודם עלות השחר יתעורר לעסוק בתורה:
ב ילך לבה"כ קודם עלות השחר קודם חיוב טלית ותפילין להזהר שיהיה מי' ראשונים:
ג קודם שיכנס ישים אל לבו מ"ע ואהבת לרעך כמוך ואח"כ יכנס:
ד להשלים רמז צדיק בכל יום שהוא צ' אמנים ד' קדושות י' קדשים ק' ברכות:
ה שלא להסיח דעתו מהתפילין בעת החפילה זולת בעת העמידה ועסק התורה:
ו צריך שיהי' עוסק בתורה מעוטף בטלית ותפילין:
ז לכוין בתפלה הכונות כמ"ש בע"ה:
ח שישים תמיד נגד עניו שם בן ד' אותיות הוי"ה ויזדעזע ממנו כמ"ש שויתי ה' לנגדי תמיד:
ט שיכוין בכל הברכות בפרט בברכת הנהנין:
י צריך שיהיה עמל בתורה פרד"ס שנאמר או יחזיק במעוזי ואל יחשוב שיגלו לו רזי התורה בהיותו ריק כדכתיב יהב חכמתא לחכימין וצריך ליזהר שלא יוציא בשפתיו בחכמה זו מה שלא שמע מאדם שראוי לסמוך עליו וכאזהרת רשב"י וחבריו השגת החכמה תנאי הראשון צריך למעט דבורו ולשתוך כל מה שיוכל כדי שלא להוציא שיחה בטילה כמאמר רז"ל סייג לחכמה שתיקה גם תנאי אחר ע"כ ד"ת שלא תבינהו תבכה עליו כל מה שתוכל. גם עלית הנשמה בלילה לעולם העליון שלא תשוט בהבלי העולם תלוי שתישן בבכיה ומרת עצבות מגונה עד מאוד ובפרט להשיג חכמה והשגה אין לך דבר מונע השגה יותר מזה. גם בענין השגת האדם אין לך דבר שמועיל כמו הטהרה והטבילה שיהיה האדם טהור בכל עת ומורי זלה"ה עם היות שהיה לו חולי השבר שהקור מזיק לו עכ"ז לא היה מונע מלטבול בכל עת:
העתק ממהרח"ו זלה"ה לבל יפול לב האדם בהתעסקו בחכמה זאת כמ"ש כל מאן דעייל ולא נפיק טב ליה דלא אברי פשטי הדברים שהנכנס בחכמה זאת צריך שידע לכנוס ולצאת. אמנם מי שרוצה לכנוס ולא ידע לצאת וכמעשה דד' שנכנסו לפרדס שר"ע א' מהם שידע ליכנס וידע לצאת כי הכיר והשיג הדבר על בוריו אמנם אחרים נכנסו ולא השיגו ולא ידעו לצאת מתוך החקירה הזאת בשלום ולזה כפר אלישע אחר והנה בסבא פ' משפטים אמר בר יוחאי לעייל וליפוק וכו' לכן אסור לעסוק בחכמה הזאת אם לא שכבר נכנס בחקירות ויצא בשלום ולא נשאר בתוכו מבוכות וספקות ונלע"ד שאין הכונה כפשוטו שא"כ לא ימצא בדור הזה כמו רשב"י שיבאר לו ספיקותיו. לכן לעד"נ שגם אם האדם מובטח שאעפ"י שיראה לו כמה ספיקות ודברים תמוהים יאמר בלבו רק מחסרון שכלי אני לא משיג ולא שח"ו בדבר עצמו יש פקפוק לזה האיש מצוה ללמוד עמו שמתוך כך מתוך שלא לשמה בא לשמה ואין אסור אלא למי שאין לו כח לעמוד בהיכל המלך ויבא לידי כפירה ח"ו וזה בחשבו כי הוא חכם גדול ואין העדר מצדו עכ"ל:
הקדמה קטנה מצאתי בע"ח של ר' נחמיא השייך להקדמה וז"ל הס' הזה הוא מכת"י מהרח"ו ז"ל דהיינו מכמה אופנים ותחלה נמצא ס' א' שלם התחי' בזה"ל ליקוטי הקדמות והס' שמנוהו באמצע הס' ונק' מהדורא תניינא ושמנוהו בפנים אח"כ נמצא דפים קטנים קרועי' מתולעים וטרח טרחא גדולה מאד החכם מוהר"ר יעקב צמח נר"ו מירושלים תוב"ב עד שסדרם על נכון כאשר תחזנה עיניכם ונק' מהדור' בתרא ושמנהו סביב הס' הראשון אח"כ נמצא אצלינו מכת"י החכם הגדול מוהרח"ו ז"ל במהדורי קמא דרושים שלא הזכירם הרב ז"ל בחיבור זה ושמנוהו ג"כ איש על מקומו ונק' מהדורא קמא ולמען ידע כל המעיין שורש כל דבר מהיכן בא כתבנו זה אע"פ שנלע"ד שיפה דרכו זה מהדורא קמא איש על דגלו עכ"ז כתבנו שרשים אלו שאם ירצה המעיין לשנות יוכל לשנות אבל בב' המדורו' ב' וג' אין כח בידינו לשנות כי כן נמצא מכת"י הרב זלה"ה:
לשון החכם הגאון מהר"ר יעקב צמח נר"ו בהקדמה ספרו רנו ליעקב וז"ל:
עוד נ"ל כי גלוי חכמה זאת עתה בדורות גרועות הוא כדי שיהיה לו מגן עתה לאחוז בלבב שלם באבינו שבשמים כי באותן הדורות הרוב היו אנשי מעשה וחסידים והמעשים טובים היו מצילין אותן מפני המקטרגים ועתה רחוקים משורש העליון כמו השמרים בתוך החביות מי יגן עלינו אם לא קריאתינו בחכמה זאת הנפלאה והעמוקה ובפרט ע"ד שכתב הרב ז"ל שהנסתרות נעשו עתה כמו נגלות כי בדור הזה מושל הזנות ומלשינות ולה"ר ושנאה שבלב ונתפשטו הקליפות באופן שמתבייש האדם לנהוג דברי חסידות וה' יגן עלינו וימחול לעונינו אכי"ר עכ"ל. עוד העתק מל' מהרי"ץ בהקדמת ספרו וז"ל דברים הבאים בתוך הקדמות מפי דרושים אלו ודברים אלו אמת ויציב עכ"ל: